בירידים מצאתי לי תחביב, להסתובב בין מאות הדוכנים היצירתיים ולצ'טט (To Chat), מילה שלא מצאתי לה מקבילה בעברית, מן שיחה לא מחייבת ונעימה עם זר מוחלט, בין אם הוא עוד משוטט שאוהב לצ'טט כמוני, או האומן של הדוכן.

המבטא הישראלי שלי תמיד סיקרן ופתח עולם שלם של צ'יטוט, תמיד משמח וחיובי.

הכל בעצם התחיל בעיירה מנומנמת בצפון טקסס.

לפני כך וכך שנים נחתנו אמא, אבא ושתי ילדות בטקסס הגדולה והחמה עם 6 מזוודות ומלא חלומות.

הכל היה אותו הדבר כמו בארץ, אבל בדיוק הפוך (כפי שחברתי החמודה אוריין נוהגת להגיד בחכמה), בתי הספר, הפארקים, הנימוס, האוכל, הנהיגה, האנשים, בעלי החיים, כמו פלנטה מקבילה לכל מה שהכרנו.